Lexus – אגף של חברת טויוטה המייצר דגמים מסיווג "לוקס" לשוק ארה"ב ואירופה  (כמובן, עם הגה שמאלי). המילה "Lexus" עצמה נשמעת דומה למילה "לוקס". דווקא במילה זו ובנגזרותיה – "לוקסורית", "מכונית מסיווג לוקס" וכיוצא בזאת – מתוארת כל היסטוריית החברה. אין דבר מפליא בכך כי המטרה הראשונית של היווסדות חברת לקסוס היה ממצור מכוניות מכובדות, יקרות, מפוארות ויפות.

אייג'י טויודה הנועז, שקרא תיגר על הרכבים הטובים בעולם.

אי אפשר להגיד שהרעיון היה עד כדי כך חדש ומקורי, הרי לרגע ייסוד החברה, ויותר נכון היוולדות הרעיון שלה עצמו, הפלח הזה של שוק הרכב כבר היה תפוס מזמן וביציבות על-ידי חברות אירופאיות ואמריקניות כמו BMW, מרסדס-בנץ ויגואר.

אבל זה לא הביך את היפנים – באוגוסט שנת 1983 בפגישה סודית של ועד המנהלים של התאגיד המנכ"ל של הועד אייג'י טויודה (Eiji Toyoda) דובב את הרעיון שניתן לתאר בקצרה כמו: "לקרוא תיגר על הרכבים הטובים בעולם. לרגע זה טויוטה כבר היתה בעלת מעמד יציב כחברה מפורסמת של רכבים זולים ואיכותיים, שאת הפופולאריות וההתפרשות שלהן לא היה שום צורך להוכיח.

אך התמיד הזו לא התקשרה עם פאר ומעמד גבוה, ולכן טויוטה החליטה לכבוש את הפלח הזה עם חברה חדשה. לחברה שכזאת הפך הלקסוס.

למרות הכול, מלידת הרעיון עד למימושו הסופי עברו מספר שנים, בהחלטם לפתח כיוון חדש, היפנים ניגשו לכל בקפדנות ונסיבתיות. בהתחלה נוצרה קבוצה של 1400 מעצבים ומהנדסים שלפניהם הוצבה המשימה: ליצור מכונית עילית, המביאה את ההנאה המרבית מהנהיגה, היא תהיה צריכה לעלות על הרכבים הטובים באירופה ובכל זאת לעלות פחות.

לממש את דרישות אלו נקרא פרויקט F1. F1 פורש כך: F – flagship, כלומר ספינת דגל, והסיפרה 1 ציינה סדאן עילית מהסדר הגבוה ביותר. המהנדסים הראשיים של הפרויקט היו שואיג'י ג'ימבו (Shoiji Jimbo) ואיצ'ירו סוזוקי (Ichiro Suzuki) והפיתוח עצמו החל בשנת 1984. אחרי שנה במאי 1985, המהנדסים התחילו במעין "מסע מודיעיני" לארה"ב. הרי דווקא לשוק האמריקני נוצרה המכונית הראשונה של לקסוס, שהיא – בדיעבד – יצאה לא דומה כלל לכל המוצרים האחרים של תעשיית הרכב היפנית.

החברה בראשות ג'ימבו העבירה מחקרים בין קבוצות-פוקוס (קונים עתידיים פוטנציאליים) ומוכרי רכב בערים הגדולות ביותר בארה"ב (ניו-יורק, סאן-פרסיסקו, מאיאמי, יוסטון) על מנת ליצור תמונה ברורה של העדפות הקונים האמריקנים. במקביל למחקרי השוק הללו קבוצה מחמישה מעצבים עבדה על עיצוב הבן הבכור העתידי של לקסוס ב-Calty Design, משרד עיצוב אמריקני של טויוטה בקליפורניה. וכבר ביולי של אותה שנת 1985 יצא הראשון מבין 450 אבי הטיפוס המעשיים – לקסוס LS400, פרי מלאכתם של כמה אלפי מומחים מנושאים שונים.

הלקסוס LS400 היה תוצאה של עבודה מאריכת שנים של יותר מאלף מהנדסים.

בשנת 1986 ה-LS400 עבר סדרה ארוכה של מבחני כביש – באוטובאנים הגרמניים, ובשלגים של קנדה ושוודיה וכבישי ההר המתפתלים. תוצאות המבחנים היו שיפורי המערכת והמתלה. מאי שנת 1987 – אחרי הצגת שמונה גרסאות המראה החיצוני המנהל סופסוף מאשר במראה הסופי את עיצוב החלק החיצוני של ה-LS400. וב-2 בינואר שנת 1988, אחרי שנים של פיתוח, הלקסוס סמל מסחרי והלוגו שלה מוצגים לציבור הרחב במיצג הרכב בלוס-אנג'לס.

אחר-כך החלו מיצגי לקסוס גם בשאר מיצגי הרכב בארה"ב. למרות שהמיצגים הוגבלו להצגת סרטטי פרסומת, מידע כללי והצגת תרשימי רכב. במאי אותה שנה נקבו בשמם של 80 מוכרי רכב שנבחרו למכירות העתידיות של לקסוס. הראשון מביניהם היה ה-Lexus of Columbus באוהיו.

לבסוף, בשנת 1989, במיצג הרכב בדטריוט התרחשה ההשקה של שני דגמי לקסוס – ה-LS400 (דרך אגב, ה-LS400 מפורש כ-luxury sedan וה-400 מציין מנוע 4 ליטר) וה-ES250 (ES - executive sedan, מנוע בנפח 2.5 ליטר). אחרי יום הם היו מוצגים במיצג הרכב בלוס-אנג'לס. במאי ה-LS400 נכנס לסדרה – מתחיל ייצורו במפעל טויוטה "טאהארה" ובספטמבר ה-LS400 וה-ES250 מתחילים להימכר, כשבחודש הראשון נמכרים 2919 יחידות של LS400 ו-1216 מכוניות ES250.

ביחד עם ה-LS400 נכנס לייצור גם הדגם ה"דמוקרטי" יותר – לקסוס ES250.

ה-LS400 בתכונותיו יכול היה להתחרות עם הסדאנים מסיווג לוקס של זמנו: תא נוסעים מבוצע בעור ופולימרים מאיכות גבוהה, מערכת אודיו מ-Pioneer ו-Nakamichi, תכונות מהירות גבוהות (הודות למנוע של טויוטה ששופר במיוחד בשביל ה-LS400, ה-1UZ-FE) ושאר מעלותיו הודות להם קיבל ציונים גבוהים בעיתונות.

כך למשל בינואר שנת 1990 המגזין Car & Driver הכיר בו כמכונית הטובה ביותר, בפברואר ה-Motoring Press Association נתנה לו את התואר של מכונית הייבוא הטובה ביותר וביולי ה-LS400 קיבל מקום ראשון בניקוד של J. D. Power and Associates (חברה גדולה העוסקת במחקרים עצמאיים של השוק ושאלונים לקונים).

באותה שנה הלקסוס התחיל את מכירות ה-LS400 בבריטניה וקנדה, היכן שהוא גם קיבל ציונים גבוהים מהצרכנים (דרך אגב, לבריטניה וארצות מסוימות עם תנועה שמאלית רכבי לקסוס יצאו עם הגה ימני). לאוקטובר שנת 1990 מכירות לקסוס הגיעו לכדי 63 אלף כלי רכב.

במאי שנת 1991 לקסוס הציג בחגיגיות רכב חדש – הקופה הספורטיבי SC400 (SC – sport cope) הודות לאותו מנוע שהותקן ב-LS400, ה-SC400 הגיע ל-100 קמ"ש ב-6.9 שניות, עיצובו פותח באותו משרד קאלטי דיזיין. ה-SC400 צויד בקופסת הילוכים אוטומטית ארבע-שלבית וגם בצורה עם מנוע בעל 3 ליטרים (ה-SC300 שהופיע מעט מאוחר יותר, באוגוסט שנת 1991).

דרך אגב, ביפן הצורה בעלת ההגה הימני של דגם זה מוכרת כטויוטה סוארר, וחלופתו של ה-LS400 במבחר דגמי טויוטה סלסיור. בפעם הראשונה הקופה SC400 הגיע למכירות בשוק ארה"ב כבר ביוני שנת 1991. עוד תוספת לסדרת הדגמים – הסדאן ES300 (החלופה של טויוטה ווינדום) שהחליף את ה-ES250 – נוצרה בספטמבר אותה שנה. באותה שנת 1991 לקסוס שיפר את דגם ה-LS400 (החיצון הושלם בקורות צדדיות לבטיחות טובה יותר) וקיבל מספר מקומות ראשונים ברייטגים השונים של J. D. Power and Associates.

ה-SC400 המפואר עם מנוע ה-4 ליטר התחרה בקופה האירופאיים הטובים ביותר.

שנת 1992: ינואר סומן בפרסים שזכו ה-SC400 וה-ES300 מהמגזינים Automobile Magazine ו-Car & Driver. באותו הזמן לקסוס משיג את מה שכנראה רצו מייסדיו: בנפח המכירות בארה"ב הוא עובר תא מתחריו – BMW ומרסדס בנץ – והפל ליבואן רכב סיווג הלוקס המוכיל. במבט קטן לעתיד ניתן גם לציין שרק בשנת 1992 בלבד בארה"ב נמכר 92890 כלי רכב מחברת לקסוס, מה שניתן לקרוא כמדד לא רע בשביל חברה שההיסטוריה שלה מונה רק 5 שנים.

בפברואר שנת 1992 ה-SC400 הפך למכונית הייבוא של השנה בארה"ב לפי גרסת המגזין Motor Trend ו-Motoring Press Assosiation, ובמאי ה-LS400 זכה לתואר המכונית עם מספר הבעיות המזערי לאחר שלוש חודשי שימוש ברייטינג של J. D. Power and Associates. ביולי באותו הרייטינג לקסוס הפך לחברה מספר אחת לפי שביעות רצון הלקוחות. ספטמבר – השקת ה-LS400 המחודש שבו הוכנסו כ-50 שינויים, שרבים מהם לפי משאלות המוכרים והלקוחות.

בינואר השנה הבאה, 1993, התרחשה השקת הרכב החדש – GS300. מראה הסדאו ספורטיבי מסדאן לוקס הזה (כך קרא לו בקצרה היצרן עצמו) יצר מעצב הרכב הנודע ג'ורג'טו ג'וג'רו, שנה לאחר מכן ה-GS300 הוצב באירופה במיצג הרכב בפרנקפורט. במרץ ה-American Automobile Association (AAA) קוראת ל-SC300 ול-LS400 כמכוניות הטובות ביותר של שנת 1993 בסיווגי המחיר שלהן, ביוני The Robb Report מעניק לדגם LS400 את תואר מכונית הייבוא הטובה של השנה, וביולי לקסוס בפעם השלישית ברצף זוכה במקום הראשון ברייטינג J. D. Power and Associates.

ליצירת הלקסוס GS300 היפנים השתמשו בשירותיו של המעצב המוביל של המאה – ג'ורג'טו ג'וג'רו.

בשנת 1994 לקסוס ממשיך לאגור פרסים ותארים, כותבת עליו אפילו הוצאה כמו ה-Popular Science שמכירה ב-LS400 כחידוש הטוב של השנה, כנראה כחידוש הוכר הדור השני של ה-LS400 שהתחיל להימכר בנובמבר שנת 1994 ועבר מספר שינויים בעיצוב. מלבד זאת, הלקסוס שנה רביעית ברציפות מוביל ברייטינג J. D. Power and Associates לפי רמת שביעות הרצון של הלקוחות. אך גם זה לא היה הגבול – בשנה הבאה, שנת 1995, הלקסוס זכה בניצחון זה בפעם הרביעית – עובדה חסרת תקדים.

מלבד ניצחון זה היו עוד הרבה פרסים ותארים, אך כל ההצלחה של לקסוס הסמל מסחרי התערערה במאי שנת 1995 בשל הצעת משרד המסחר של ארה"ב על הכנסת מסי מעבר חדשים של 100% על מכוניות לוקס מסוימות בייצור יפני, ביניהם כל סדרת לקסוס. הכנסת מסים אלו גרם לסיכון אבטלה לכמעט 8 אלף אנשים העוסקים במפעלים הקשורים בדרך זו או אחרת ללקסוס. אך כבר ביוני ארה"ב ויפן הגיעו להסכם הודות לו המלחמה המסחרית המחרחרת לא פרצה.

גרסת הלוקס של רכב השטח של טויוטה "לנד קרוזר" נמכרה כלקסוס LX450.

שנת 1996 החלה מהופעת רכב שטח בסדרת דגמי לקסוס – ה-LX450. זו הייתה גרסת עילית של הטויוטה לנד קרוזר בחיצון סדרת 80. "היפה והחיה בבקבוק אחד" – יכולות האוף-רואד של הלנד קרוזר ביחד עם הפאר של לקסוס. עם השילוב הזה לקסוס נכנס לממלכת רכבי השטח ובמהרה זכה בניצחון גם שם, בהיותו מוביל במכירות בתוך חודשיים בלבד. בכמות כלי הרכב שנמכרו לקסוס השיג אפילו את הריינג' רובר.

מלבד ניצחון זה, לקסוס הגיע לנקודת ציון בהיסטוריה שלו – 500,000 כלי רכב שנמכרו. באפריל לקסוס וקואץ', יצרן מפורסם של מוצרי איכות מעור מכריזים על שיתוף הפעולה שלהם על ייצור מוגבל של דגם ה-ES300, וביולי מגזין Automobile Magazine מזכיר את ה-LS400 בין 24 המכוניות החשובות של המאה.

הדור הבא של ה-ES300 נהיה גדול יותר, מפואר יותר ו... זול יותר!

בספטמבר לציבור הרחב הוצג הדור השני של ה-ES300, שקיבל חיצון ארוך יותר (האורך עלה ב-6 ס"מ), צורות חלקות יותר, עם אפשרויות עילית חדשות ובכל זאת מחיר נמוך יותר מקודמו. בדצמבר אותה שנה ה-ES300 החדש קיבל את הפרס "Top Car" מ-AAA בסיווג המחיר 25 עד 30 אלף דולר.

בינואר שנת 1997 במיצג הרכב הבינלאומי בדטרויט לקסוס הציג את הקונצפט-קאפ HPS (High Performance Sedan), אביו של הדור החדש של דגם ה-GS300. ה-HPS היה מצויד במנוע 4 ליטר V8 עם מערכת VVT-i. בפברואר במיצג הרכב בשיקגו הוצג עוד קונצפט אחד מלקסוס – SLV (Sport Lexus Vehicle), בו החברה הגשימה את ההשקפה שלה למכונית שבה משולבות הנוחות של סדאן העילית ותכונות הדרך של רכב שטח בינוני.

מעט מאוחר יותר, במרץ אותה שנה, החברה הכריז שהקונצפט יוצא לייצור תחת השם RX300 (ביפן – טויוטה הרייר), תחילת הייצור שלו תוכננה למחצית הראשונה של שנת 1998. ובספטמבר אירע חידוש משמעותי של סדרת הדגמים: ה-SC400/300 עבר עיצוב מחדש, חודש המראה והופיעו אפשרויות חדשות אצל ה-LS400 ומלבד זאת יצא הדור השני של הסדאן GS400/300. כל הדגמים הנ"ל היו כעת מצויידים במנועים עם המערכת של טויוטה VVT-i.

הדור השני של הסדאן GS קיבל מנוע עם פאזות משתנות של פילוג הגאזים VVT-i.

ה-GS400/300 המחודש זכה מיד לתשואות החיוביות מהעיתונות: באוקטובר Consumers Digest קורה לו "הקניה הטובה ביותר" בסיווג רכב הלוקס, Popular Science נותן לו את התואר "החידוש הטוב ביותר" ו-Motor Trend – תואר מכונית הייבוא הטובה ביותר של השנה. בנובמבר ה-GS400 הופך למוביל בסיווג המחיר 40 עד 50 אלף דולר לפי גרסת AAA.

נגמרה שנת 1997 בשיא חדש לחברה במדד המכירות (97593 כלי רכב לשנת 1997 – ב-20% יותר מאשר נמכר בשנה הקודמת, 1996) וחידוש נוסף בסדרת הדגמים: במיצג הרכב הבינלאומי בלוס-אנג'לס, שהתרחש בדצמבר שנת, לקסוס הציג לציבור את ה-LX470 – רכב שטח הלוקס שבא להחליף את ה-LX450, חלופת הטויוטה לנד קרוזר בחיצון סדרת 100.

הלקסוס LX470 – זהו הטויוטה לנד קרוזר 100 עם רמת ציוד שלא נראתה עד עתה.

המרץ שנת 1998 ה-LX470 מתחיל להימכר דרך רשת של 147 מוכרי לקסוס אמריקנים, ביחד איתו משקות המכירות של ה-RX300 שוכרז לפני, מה שנותן לחברה לטעון לסדרה עצמית של רכבי שטח לוקס. באותו הזמן, במרץ, לקסוס מכריז על מימונו של מסע הופעות גדול בארה"ב של מוזיקאי גדול כמו אריק קלפטון.

המכירות עלו ביציבות (דבר לו עזרה לא מעט הופעת ה-RX300) – רק באפריל שנת 1998 נמכרו 12364 כלי רכב לקסוס. ובמאי נמכרו כבר 14620, ביולי – 14673 ובאוגוסט – 16949.

לקסוס עבר במכירות בארה"ב חברות מפורסמות כמו מרסדס-בנץ, BMW, קאדילאק ולינקולן, בהפכו לחברה המובילה בפרק הזמן המתואר בשוק רכב הלוקס. בישגי השוק הללו התחלפו בצורה פעילה עם פרסים ממומחי שוק: למשל תואר המוביל ברייטניג של J. D. Power and Associates לפי שביעות רצון הלקוחות בפעם שביעית ברציפות.

לפי רעיון היוצרים, ה-RX300 היה צריך לשלב נוחות של סדאן מהביזנס קלאס עם השימושיות של רכב השטח.

באוקטובר מגזין Motor Trend, בהעניקו את תואר מכונית השנה בסיווגים שונים קרא ל-RX300 כרכב השטח הספורטיבי הטוב ביותר של השנה. יש לציין שאת הסיווג הזה (Sport/Utility of the Year) המגזין הציג בפעם הראשונה, מה שנקשר ישירות עם הפופולאריות הגדולה של ה-RX300.

הסדאן הקומפקטי IS200 הפך לפופולארי במיוחד באירופה.

ינואר שנת 1999 – עוד חידוש מלקסוס: ספורט-סדאן קומפקטי IS200, שהוצג בדטרויט (חלופה יפנית – טויוטה אלטזה). במרץ אותה שנה בשנה החמישית ברציפות הלקסוס מוביל ברייטינג J. D. Power and Associates המציג את מספר הבעיות המזערי לאחר חמש שנות שימוש במכונית.

באותו אביב שנת 1999 ה-IS200 התחיל להימכר באירופה. ובספטמבר לקסוס סימן תאריך ראוי לציון – 10 שנים ממכירת המכונית הראשונה של החברה בארה"ב.

חודשיים לאחר מכן החברה ציינה עוד מספר – בארה"ב נמכרה המכונית המיליון של לקסוס. בדצמבר, בחישובם את הסכומים של השנה, החברה גילתה שאפשר לחגוג גם את העובדה שהמכירות בארה"ב עולות כבר שנה רביעית ברציפות. מלבד זאת בשנת 1999 יותר מפי שתיים גדלו המכירות באירופה. חלק ארי מכלי הרכב שנמכרו באותה שנה באירופה היה הדגם החדש IS200.

סדרת IS יצאה במנועי שני (IS200) ושלושה (IS300) ליטר בחיצון סדאן ורב-שימושי.

תחילת שנת 2000, לפי המסורת, הסתמנה בחידושים. בינואר בלוס אנג'לס לקסוס מציגה עבודה בנושא ה-IS200, שהפכה במהרה לפופולארית, את ה-IS300, ובדטרויט מוצצת התחייה של דגם ה-LS400 האגדי בחברה – ה-LS430. ספינת הדגל החדשה של סדרת הדגמים צוידה לפי המילה האחרונה בטכנולוגיה ובעיצוב: מערכת ניווט, DVD, עור ועץ אגוז בתא הנוסעים, מנוע V8 בנפח 4300 cc, 280 כוחות סוס ו-417Nm מומנט סיבוב, האצה ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות, קופסת הילוכים אוטומטית חמש-שלבית. כתוספת לכל השאר ה-LS430 היה בעל מקדם ההתנגדות החזיתית הנמוך ביותר בין רכבי הסיווג.

הלקסוס LS430 של הדור השני היה מצויד לא פחות מהמתחרים.

באפריל שנת 2000 במיצג הרכב בניו-יורק לקסוס מכריזה על הופעתו הקרובה של דגם ה-SC430. באותו חודש החברה הכריזה שבשנת 2003 ה-RX300 ייוצר במפעל רכב טויוטה בקנדה (עד כה לקסוס הרכיבה את מכוניותיה ביפן בלבד). ביוני ה-IS300 מתחיל להימכר, באוגוסט לקסוס הופך לחברת הייבוא הראשונה בארה"ב שמכרה יותר מ-2000 יחידות ייצור שלה בחודש, בספטמבר במקום ה-GS400 בא הדגם GS430. באוקטובר נכנס לסדרה ה-LS430. תוצאות שנת 2000 הראוש שבאותה פעם (שנה חמישית ברציפות) לקסוס הגדיל את המכירות שלו, בעברו את שאר חברות הלוקס בשוק הרכב בארה"ב.

בשנת 200 הלקסוס GS מקבל מנוע חדש בנפח של 4.3 ליטר.

בינואר שנת 2001 טויוטה מכריזה על כך שהמנועים והמתלים לדגם ה-RX300 יהיו מיוצרים במפעלה בבופאלו. באותה שנה במיצג הרכב בדטרויט, הוצגו דגמים כמו ה-IS300 ספורט-קרוס, IS300 הילוך-ידני וה-SC430 שהתכונן לצאת לייצור במהרה. ה-IS300 ספורט-קרוס צויד באפשרות כמו כפתור החלפת המהירויות על ההגה המאפשר ידנית, ללא עזרת קופסת הילוכים אוטומטית, לשלוט בהילוכים. ה-IS300 הילוך-ידני, כמו שניתן להבין מהשם, במקום אוטומט צויד בקופסת הילוכים מכאנית.

במרץ הושקו מכירות ה-SC430, לאותו הזמן ההזמנות עליו כבר נרשמו עד לסוף השנה. עיצוב ההארד-טופ הזה, שהיה מסוגל ב-25 שניות ללא מאמץ מהנהג להפוך לקופה פתוח, פותח ב-Lexus European Design and Development Centre בריביירה הצרפתית. באוגוסט IS300 ספורט-קרוס וה-IS300 הילוך-ידני נכנסו למכירות ובאוקטובר מתחיל להימכר הדור השלישי המחודש לגמרי של ה-ES300 – יותר עיליתי, יותר מרווח, הנותן יותר מהנוחות, הסגנון וההנאה מהנהיגה.

ה-SC430 החדש הפך לא רק למפואר ובעל יותר עוצמה – מקופה הוא הפך לקופה-קבריולה עם גג קשיח ומתקפל. בפעם הראשונה במכוניות לקסוס – מערכת מהרמה הגבוהה ביותר מבית Mark Levinson.

ביוני שנת 2002 למסכים יצא שובר הקופות החדש מאומן הז'אנר הקולנועי – סטיבן שפילברג. הסרט נקרא "Minority Report" ("דוח מיעוטים") והמכונית לגיבור הראשי פותחה על-ידי חברת לקסוס. הקונצפט האדום, העובד על פרטי דלק, הפך ליסוד חשוב בוידאו.

מכונית זו נבנתה במיוחד לצילומי הסרט "דעה מיוחדת" עם טום קרוז בתפקיד ראשי.

מלבד הכניסה זו לאמנות הקולנוע, לקסוס המשיכה לפתח צורות חדשות של הדגמים הסדרתיים שלה- במיצג המכונית בפאריז הופיעה ה-IS200 ספורט-קרוס, המצוידת במנוע 2 ליטר עם מערכת VVT-i. ובנובמבר שנת 2002 בארה"ב מתחיל להופיע רכב חדש – לקסוס GX470, המאופיין במילים "פאר גס". רכב השטח הזה (חלופתו ביפן – טויוטה לנד קרוזר פראדו, הרכב האחרון לזמן כתיבת מאמר זה בחיצון סדרת 120), המצויד במתלה המסוגל לשנות גובה בהתאם לסגנון הנהיגה (שטח חסר כביש לגמרי או אוטובאן חלק) לשליטה טובה ביותר במכונית.

הלקסוס GX470 נוצר כפשרה חכמה בין הקרוס-אובר הקומפקטי RX300 ורכב השטח הגדול LX470.

באביב שנת 2003, במרץ, במיצג הרכב בדטרויט, לקסוס הציגה את יורשו של הרכב המפורסם RX400 – ה-RX330 היותר מודרני והיותר דינאמי, המצויד במנוע המוגדל עד ל-3300 cc בנפח, הישגי הטכנולוגיה האחרונים, אפשורויות לוקס וחיצון העולה מעט במידות על חיצון הרכב הקודם.

הלקסוס RX של הדור השני יצא בשתי צורות – ה-RX300 בעל שלושת הליטרים לאירופה וה-RX330 בעל היותר עוצמה עם מנוע ה-3.3 ליטר – לארה"ב.

רכב זה, כמו לפני, תוכנן לשוק ארה"ב. לאירופה תוכננה גרסה עם מנוע 3 ליטר הנקרא עדיין RX300. צכירות החידוש הזה החלו במאי שנת 2003 ובחודש הראשון מדד המכירות של ה-RX300 עבר את כל המתחרים בסיווגו. באותו זמן, במאי, בתצוגת הרכב בניו-יורק, לקסוס השיק את הקונצפט החדש שלו – HPX (High Performance Crossover).

הקונצפט לקסוס HPX (High Performance Crossover) – ניסיון לשלב את התכונות הטובות ביותר של מכונית ספורט ורכב שטח.

הקונצפט הזה, ששילב בעצמו תכונות רכב שטח וסדאן – צעד לקרא שוק  הקרוס-אובר המתפתח. בספטמבר, כמו שתוכנן, התחילו בהרכבת רכבי לקסוס במפעל טויוטה בקיימבריג', קנדה. מלבד זאת, בספטמבר במיצג הרכב בפרנקפורט, לקסוס השיק את הרכב החדש של ספינת הדגל של סדרת הדגמים – ה-LS430.

בשנת 2003 ספינת הדגל של החברה עברה שינוי עיצוב קל.

---

אתרים מומלצים:   בחירת המשכנתא הנכונה   |  פיתוח אתרים מתקדם   |  ביטוח משכנתא

---

בתוכניות לקסוס לעתיד רעיונות כמו השלמת מבחר דגמי החברה בדגמי דיזל לשוק אירופה (היכן שהדיזלים נפוצים בגלל הפליטה הנקייה יותר אקולוגית) והיברידיים – לשוק ארה"ב, היכן שההיברידים צוברים יותר ויתר פופולאריות, הוצאת הדור החדש של ה-GS430 בשנת 2005, שעליו עובדת כעת קבוצה חדשה לגמרי של מעצבים ומהנדסים, קידום החברה באותה שנה בשוק יפן היכן שהיא באמת לא מוכרת. בשנת 2006 החברה מתכננת מעבר לרמה חדשה – סופר-לוקס, היכן ששולטים ענקים כמו הרולס-רויס, בנטלי ומייבאך. על תוכניות אלו מעיד המידע שהופץ על-ידי החברה שלקסוס מתכננת הוצאת לימוזינה שתחליף את הטויוטה סנצ'ורי שבו משתמשת כעת משפחת המלוכה.

למשפחת המלוכה לא נשאר לנסוע הרבה על הטויוטה סנצ'ורי. בזמן הקרוב לקסוס מאיימת להושיב את השלטון היפני על לימוזינים חדשים, איתם הם יפלשו לשוק הרכב מהרמה הגבוהה ביותר, היכן ששולטות כעת מפלצות כמו מייבאך, רולס-רויס ובנטלי.

בסך הכול, ההיסטוריה של לקסוס ממשיכה, ובעצם בהצלחה די רבה. החברה לא מגבילה עצמה בשוק ארה"ב, שאליו כוונו במקור מכוניותיה. על כך מעיד מבחר פרסים מהעיתונות בתחרויות שונות (בכתבה זו אוזכרו כלל לא כל הניצחונות של לקסוס כי רק רשימה זו תיקח הרבה מאוד מקום), והרבה שבחים שהורעפו על רכבי החברה.

וזה כמובן מגיע להן, מכיוון שהן משלבות נוחות מצוינת, סגנון מזוהה ואיכות יפנית שאין עליה. תפקיד לא קטן בהצלחת לקסוס שיחק גם היחס ללקוחות, שלשירותם עוד מההתחלה הוקדשה תשומת לב מיוחדת. מלבד זאת, הלקסוס מזמן מופיעה כממנת מפעלים שונים הקשורים לספורט, אומנות, הגנת הסביבה וכו'.